<h1>שבלי הלקט הקצר דיני נדרים ושבועות סימן מ"ח</h1>
<h2>דף סד:</h2>
פי' רש"י במסכת ערובין בפ' הדר עם הנכרי, פותחין בחרטה, שצריך החכם למצוא פתח לשואל על נדרו שיהא לו פתחון פה לומר לא נדרתי לדעת כן, ואילו הייתי יודע שכך הוא לא הייתי נודר ונמצא הנדר נעקר מאליו. ופי' רש"י אין פותחין בחרטה, אין צריך לפתוח בחרטה אלא החכם עוקרו אעפ"י שאינו מוצא לו טעם עקירה. ויש מפרשין, פותחין בחרטה, אם אינו יודע הנודר לפתוח פתח לנדרו פותחין לו, ואין פותחין בחרטה, אם הוא יודע אין פותחין לו עד שיפתח הוא. ובשם רבנו יצחק מצאתי, פותחין בחרטה, כגון שיאמר מתחרט אני ומצטער אני מכל מה שנדרתי מעולם, ואע"ג דלית טעמא לחרטה אינו מתחרט עכשיו בדיבורו, ודאי בהא פותחין בחרטה דחשיב כעקירת נדר, אבל אם אמר איני מתחרט במה שנדרתי מתחלה אלא רוצה אני שלא יהא נדר מכאן ואילך אין זו חרטה, ולדברי הכל אין פותחין בכי האי גוונא, הואיל שאינו מתחרט על תחלת הנדר. ותדע, דהא רב נחמן גופיה רצה להתיר נדר של רב סחורה ולא מצא פתח חרטה, והלא רב סחורה מתחרט ועומד היה, אלא על כרחך משום שלא היה מתחרט על הנדר ולא פתח לחרטה. והנשאל לחכם יהא זהיר בעצמו שלא יאמר מתחרט אני על תחלת הנדר אלא אם כן שיהיה פיו ולבו שווין.
